בתקשורת הערבית לועגים לנשק החדש של הארגון: סרטים מצוירים. הפרשנים מזכירים לתושבי עזה את המחיר שאותו הם משלמים על פעולותיו
חמאס מוצא עצמו מותקף שוב בתקשורת הערבית. אין זו הפעם הראשונה, והפעם הלעג מופנה כלפיו ביתר שאת. הסיבה היא הנשק החדש שבו הוא תוקף את ישראל: סרטים מצוירים, כפי שמכנה אותם הפובליציסט עבד אל-רחמן אל-ראשד בעיתון "א-שרק אל-אווסט". לאחרונה הפיץ חמאס בישראל סרטון מצויר על גלעד שליט במטרה לסחוט רגשות מהציבור הישראלי ולהגביר את הלחץ על ממשלתו.
הסרטון הזכיר לאל-ראשד את המהלך הפתטי של שליט עיראק לשעבר סדאם חוסיין במלחמת המפרץ, שניסה להכשיל את המתקפה נגדו באמצעות דעת הקהל במערב. סדאם הצטלם אז עם ילד קטן כשהוא מלטף את ראשו. תמונה מחליאה שזכורה לנו היטב, המייחסת נאיביות יתר לעולם המערבי. הכותב תוהה אם ישראל תשלח סרטון תשובה המראה את אנשי חמאס מתהלכים ברחובותיה הריקים של עזה, כשהציבור גווע ברעב ובצמא.
לא נעלם מעיני הערבים שהמצב שבו שרויה רצועת עזה הוא תוצר של מדיניות כושלת של חמאס, שלא מצליח להגיע להישגים גם במו"מ עם ישראל על שחרורו של שליט. לפי "א-שרק אל-אווסט", ישראל הפיקה את מלוא היתרונות מהתמשכות המשא ומתן לאורך שנים, אך בינתיים תושבי עזה משלמים מחיר כפול - הן מבחינת אספקת המזון והדלק הנשלטת על ידי ישראל, והן מבחינת ההתדרדרות במצבם של התושבים בגלל מדיניות חמאס. משתמע לעתים, גם מתוך תגובות הקוראים הערבים, שהשגת שלום בין חמאס לפת"ח קשה לא פחות מהשגת שלום בין ישראל לפלסטינים.
יחסי חמאס עם חיזבאללה ואיראן הם סדין אדום בעיני מרבית הערבים. חמאס נחשב לכלי שרת בידי השניים על חשבון האינטרס הערבי. בימים האחרונים איראן מהווה מושא להתקפות מילוליות מצד בכירים ערבים, כגון שר החוץ המצרי אבו אל-ריט בביקורו בלבנון בשבוע שעבר. אך הגדיל לעשות שר החוץ של אמירויות המפרץ, השייח' זאיד בן סולטאן. בביקורו לפני כשבוע אצל אבו מאזן ברמאללה הודיע לאיראן כי הוא רואה את טהרן, המחזיקה בשלושה איים במפרץ הפרסי, כמדינה כובשת המשתווה לכל כיבוש של אדמה ערבית באשר היא, סורית או פלסטינית.
אמירה זו באה יום אחרי תמרונים שקיימה איראן במפרץ, שמהלכיהם היו מכוונים לשכנותיה הקרובות. הצהרה תקיפה זו של שר החוץ באה להשמיט את הקרקע מתחת לרגליה של טהרן. בעיני הערבים, איראן מנצלת בציניות את הבעיה הפלסטינית להשגת דריסת רגל ויוקרה בעולם הערבי, תוך רכישת שכירי חרב כגון חיזבאללה וחמאס להשגת השפעה במזרח התיכון - זירה שאינה אמורה להתערב בה.
הבעיה הפלסטינית אינה האיום הבוער בשטח כרגע. התרחיש הדרמטי שאליו מצפות מדינות ערב נמצא דווקא באיראן שסובלת מבידוד הולך וגובר, תוך ציפייה לעונשים קרובים מצד הקהילייה הבינלאומית - או לחלופין, מעשה איראני עצמאי העלול להזיק לה לא פחות. צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה